<h1>רבינו ירוחם מישרים ני"ג</h1>
<h2>דף כב:</h2>
אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג כי עבד עברי נקנה בכסף ושטר וקונה עצמו בשנים וביובל ובגרעון כסף ויתירה עליו אמה עבריה שקונה עצמה בסימנין ונרצע דקנה ברציעה וקונה עצמו ביובל ובמיתת האדון בקידושין [י"ד ע"ב]. עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה ובחליפין ובמשיכ' תקפו והביאו אצלו קנאו קראו ובא אצלו לא קנאו ולא דמי לבהמה ועבד קטן שכבהמה דמיא ואם קראו ובא אצלו קנאו. וכיצד בחזקת התיר לו מנעלו או הנעיל הול' לאחריו כליו לבי' המרחץ הפשיטו והרחיצו סכו גררו והגביהו לרבו קנאו ואם הגביה רבו לא קנאו ודוק' שיה' המלאכה תשמיש לגוף אז קנאו אבל מלאכה אחרת כגון שתפר לו בגדים וכיוצא בו לא קנאו. וקונה עצמו בכסף אפילו על ידי עצמו וכל שכן ע"י אחרים ואפילו בעל כרחו והוא שיהיה הכסף משל אחרים שנתנו לו על מנת שיצא בו לחירו' ואם לא ירצה לשחררו לא קנה המעות העבד וכן בשטר בין ע"י עצמו בין על ידי אחרים ואפילו שלא בידיעתו הן קטון הן גדול ובלב' שלא יהיה עומ' וצווח. ואין קנין לעבד בלא רבו וגוף ופירו' לאדון אם נתנו לו שום מתנ' ואם הקנה אחר על מנת שאין לרבו רשות בו קנה עבד וקנה רבו עד שיאמר על מנת שתצא בהם לחירות או שתעשה בהם כך וכך קידושין. עבד כנעני יוצא לחירות בשן ועין ובראשי איברים שאינן חוזרין והם כ"ד איברים ראשי אצבעות ידים ורגלי' וראשי אזנים וראש החוטם וראש הגויה וראשי דדין שבאש' וכן אם תלש בזקנו ודלדל בו עצם עבד יוצא בה לחירות י"א אף הסירוס ואף הלשון יצא בהן וכן המפיל שן הקטן אינו יוצא בהן לחירו' דסופה לחזור ובכולן צריך גט שחרור וכופין רבו לכתוב לו גטו ובכול' צרי' כוונה ליגע באבר כגון אם היתה לו אבן מונחת בחיקו (ובדיני נזיקין תמצאנו בדין אדם מועד לעולם). ואם הכהו על עינו או על שינו אם יכול להשתמש בהן אין יוצא בהן לחירות או שהית' עינו כהה או שינה נדודה וסימאה או הפילה אם קודם הכא' רבו היה יכול להשתמש בהן יוצא ואם לאו אינו יוצא או שהיה רבו רופ' ואמ' חתור לי שיני והפילה או כחול לי עיני וסימאה יוצא וכן אם הית' עינו סמוייה וחטטה יוצא וכן אצבע יתירה וחתכה והי' שנספרת על גב היד ואם הושיט ידו למעי שפחתו וסימא עין העובר אינו יוצא בעבור שנתכון לטובה ולא לעין קידושין. והמפיל שינו וסימא עינו יוצא בשן ואינו נותן לו דמי עינו אם לא נתן לו גט שחרור ודוקא בעבד שמל וטבל לשם עבד. מעוכב גט שחרו' כלומ' שהוא משוחרר אבל חסר לו הגט שלא הגיע עדין לידו או מאותם שצרי' לכפות לרבו לכתוב לו גט ועדין לא כפוהו נר' מדברי רש"י שאסו' בשפחה אבל התוס' כתבו דמותר בשפחה. עבד פסול לעדות כך מוכח וכן כתב רי"ף. המוכר עבד לחבירו ונמצא גנב או משחק בקוביא או גונב נפשות הגיעו פירו' אין ללוקח על המוכר כלום ואפילו לא נתן דמים נותן לו דמים אם קנה בענין שיכול לחזור בו. נמצא ליסטי' מזויין או מוכתב למלכות אומר לו לוקח הרי שלך לפניך כך פשוט בגמרא בתרא ובכמה דוכתי פירו' אומר לו ללוקח ליקח למוכר הרי שלך לפניך ומחזי' לו דמיו שאינו ראוי לכלום ופי' מוכתב למלכות להורגו או לעבדות.
